החלטה בתיק ת"א 47479-08

בתובענה זו, המתנהלת על פקודת הנזיקין [נוסח חדש], מבקשת התובעת לתקן את כתב תביעתה. לטענתה, בהחלטת בית המשפט מיום 24.5.12 הותר לה לצרף חוות דעת רפואית בתחום האא"ג אל זו התקבלה רק לאחרונה. כמו כן, עותרת התובעת להוסיף פיצויים עונשיים לסעדים המתבקשים על ידה. הנתבעים משיבים שאין להתיר את תיקון כתב התביעה שכן, בינתיים התיישנה עילת התביעה ותיקון כתב התביעה כמבוקש, יש בה משום הוספת עילת תביעה חדשה לאחר שזו התיישנה. התובעת השיבה שמדובר באירוע תקיפה בנסיבות קשות ושאין להתיר לנתבעים להסתתר מאחורי הפרוצדורה.

ההלכה היא, שאם מבקשים להגיש חוות-דעת נוספת העוסקת בתזה רפואית שלא מצאה את ביטויה בחוות-הדעת הראשונה, לא ניתן להגישה אלה בדרך של תיקון כתב התביעה (רעא 2370/12 ‏ ‏ מנחם קורן נ' חיפה כימיקלים בע"מ). ממילא, אם חסומה הדרך להוסיף עילת תביעה חדשה בשל התיישנות, גם לא יותר לתקן את כתב התביעה על-ידי צירוף חוות-דעת רפואית חדשה. השאלה, האם רשאי בית משפט להתיר לתובע לתקן כתב טענות בדרך של הוספת חוות דעת רפואית, כאשר כתב התביעה המתוקן מוגש בחלוף תקופת ההתיישנות, נדונה ברעא 4046/09 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' אסתר מונסונגו  שם נקבע :

" הבקשה שלפניי מעלה את השאלה

לטעמי, תיקון כתב התביעה במקרה זה בדרך של הוספת חוות דעת רפואית אינו מהווה משום הוספה של עילת תביעה. כאמור, החובה לצרף חוות דעת רפואית לכתב התביעה מעמידה דרישה לצירוף ראיה מסוג מסוים לכתב התביעה. ברור, שהדברים הכתובים בחוות הדעת אמורים לתמוך בעילת התביעה, המפורטת בכתב התביעה. כלומר, הוספה של חוות דעת רפואית לא אמורה להיות משום תיקון של עילת התביעה, אלא תמיכה בטענות העובדתיות המופיעות בכתב התביעה. היינו, בדרך כלל לא יהיה בתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת חוות דעת רפואית משום שינוי או תיקון של עילת התביעה. עם זאת, מוכן אני להניח כי במקרים מסוימים ניתן לראות בחוות הדעת הרפואית מסמך המקים את עילת התביעה עצמה. כך למשל, במקרה בו המידע המתגלה בחוות הדעת הרפואית הינו כזה אשר מאפשר לתובע לבסס טענות שקודם לכן לא היה יכול להעלות (לדוגמה, ראו רע"א 1118/06 הראש נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 2.7.2006)). בענייננו, עיון בכתב התביעה ובחוות הדעת מעלה, כי כתב התביעה המקורי כולל את מכלול העובדות והטענות המגבשות את עילת התביעה נגד המבקשת."

מכאן, שהשאלה הטעונה בירור היא, מה התכלית של הוספת חוות-הדעת החדשה. אם זו נועדה  להוסיף לכתב התביעה עילה שלא נטענה בו קודם, לא ניתן לעשות זאת לאחר חלוף תקופת ההתיישנות. אם נועדה חוות-הדעת אך לשמש אמצעי להוכיח עילה  שכבר נטענה בכתב התביעה, יותרו תיקון כתב התביעה והגשת חווה"ד.

בכתב התביעה המקורי טענה התובעת לנזקיה לרבות שבר באף. כך למשל בסעיף 7 לכתב התביעה הוזכר שבר באף צויין,  ש"בצילום אף אותר שבר באף" וכן "התובעת סובלת מקשיי נשימה כתוצאה מסטיית מחיצה באף לשמאל". התובעת מפנה לענין זה למסמכים שנערכו לצורך הטיפול בה מיום 20.6.07. בחוות הדעת שהוגשה מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה מציין ד"ר משה סטולר בפרק הסיכום את עניין השבר באף ואף הנתבעים לא הכחישו את עצם השבר אלא רק את זכותה של התובעת לתקן את כתב התביעה ולצרף בענין זה חוות דעת רפואית. לאור זאת, הגשת חוות-דעת רפואית בתחום אא"ג לא באה להוסיף על עילת התביעה כפי שפורטה בכתב התביעה, ולא באה להוסיף מחלוקת עובדתית על המחלוקות שממילא  עומדו בין הצדדים, אלא רק באה להוכיח את הנזק הנובע מהעילה שפורטה בעבר. על-כן הבקשה להוספת חוות דעת רפואית בתחום האא"ג ולתיקון כתב התביעה מתקבלת.

התובעת מבקשת לתקן את כתב התביעה כך שבכתב התביעה המתוקן יתבקש גם סעד של פיצוי עונשי. הנתבע 1 מתנגד לכך, מאותו נימוק של התיישנות. דומה שלכך טובה קביעת בית המשפט העליון לפיה " דן חוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958, בהתיישנות של עילת התובענה ולא בהתיישנות של הסעד הנובע מן העילה." ע"א 615/94 אברהם מרקוביץ' חברה לבנין בע"מ  נ' חייא סתם , פ"ד מב(1) 541 בפסקה 7). ממילא אין מניעה שבתביעה שעילתה לא התיישנה, יתבע סעד חדש גם אחרי תום תקופת ההתיישנות. על כן, בקשת התובעת מתקבלת ויותר לה לטעון לסעד של פיצויים עונשיים.

התובעת תגיש את כתב התביעה המתוקן תוך 15 ימים. הנתבעים יוכלו להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 15 ימים אח"כ. רצו הנתבעים לחלוק על האמור בחוות דעתו של המומחה בתחום האא"ג, יוכלו להגיש חוות דעת רפואית מטעמם תוך 90 ימים מיום הגשת כתב ההגנה.

קדם-המשפט הקבוע ליום 25.11.12 נדחה ליום 8.4.12 בשעה 9:30.

ניתנה היום, כ"ו חשון תשע"ג, 11 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: